האם קיימת אהבה ללא תנאים? שאלתי שני חברים טובים שלי: "את מי אתם אוהבים ללא תנאי?" התשובות שקיבלתי היו: "את גנדי, את מרטין לותר קינג- אנשים טובים שכבר מתו" ; "את בני בן השנה וחצי". אהבת אם לבנה היא ללא ספק אהבה ללא תנאי. אך האם קיימת אהבה מסוג זה גם בין בני זוג? גני אירועים מלאים בזוגות מתחתנים מאושרים הנשבעים באהבת אמת לכל החיים. אולם שיעורי הגירושין במדינות המערב כל הזמן בעליה; מדוע האהבה שקיווינו שתהיה לנצח אינה מחזיקה מעמד?
אוהבת אותך בתנאי ש…
מערכות יחסים הן לרוב שילוב של ציפיות הניזונות מתלות הדדית. הציפיות מבן או בת הזוג שלנו הן כמעט אינסופיות: הוא צריך להיות חכם, לדעת לפנק, לדעת להקשיב, לפרנס, להיות אבא טוב, לקחת חלק בעבודות הבית, לזכור את יום הנישואין, להיות מאהב טוב ולעולם לא להתאהב באישה אחרת. היא צריכה להיות יפה, חכמה אבל לא יותר ממך, עובדת וגם מטפלת בילדים וגם מחכה לך בבית עם ארוחה חמה, אישה נאמנה, חברה טובה ואימא למופת.
אנחנו שמים את כל החלומות והציפיות שלנו על אדם אחד אהוב. אך לאף אחד אין סיכוי לעמוד בכל כך הרבה ציפיות. מה קורה כאשר הציפיות אינן נענות? אנחנו מתאכזבים, כועסים, מתחלים לריב ושוכחים שפעם אהבנו.
לכן המצב העיקרי והנפוץ ביותר הוא- "אני אוהבת אותך בתנאי ש…: ארגיש שאתה אוהב אותי מספיק בחזרה". מה היה קורה אילו היינו מצליחים להישאר נאמנים לאהבה שאנחנו מרגישים, מבלי לצפות לדבר בתמורה?
אהבה חופשית מתנאים
למעשה, אהבה מטבעה היא ללא תנאים. לאהוב ללא תנאי פירושו לרצות בטובתו של אותו אדם ולקבל אותו כפי שהוא. האהבה היא הבסיס לנתינה שאינה מבקשת תמורה. לא פעם אנו מבלבלים בין אהבה לאדם אחר ובין הרצון שלנו שאותו אדם יהיה "שייך" לנו, או בין הצורך שהוא ימלא תפקיד חשוב בחיינו. כאשר אנו מלבישים על אדם אהוב תפקיד כלשהו- בן זוג, בעל, אב ילדיי, אז מתחילים גם התנאים להופיע.
כיצד נוכל לאהוב ללא תנאי? צעד אחד בכיוון הוא ללמוד לקבל ולא לשפוט. לשם כך, עלינו קודם כל לאהוב ולקבל את עצמנו. צעד חשוב נוסף הוא לקחת אחריות על האושר שלנו. לדעת שאני יוצרת את המציאות שלי ואיני קרבן של אף אחד. לא להעביר את האחריות לאושר שלי לאהוב לבי, ולא להפוך אותו לעוגן שלי.
נשמע כמעט בלתי אפשרי? התרבות בה אנו חיים באמת הופכת את זה לקשה ולכמעט בלתי אפשרי.
תנאים חברתיים לאהבה ללא תנאי
אם נסתכל על אורח החיים של שבטים שונים, נראה שבמהלך היום הנשים עובדות יחד ומגדלות יחד את הילדים. לעומת זאת, בחברה המערבית, אישה אחרי לידה נמצאת בחודשים הראשונים רוב הזמן לבד בבית עם התינוק. במצב זה מתפתחת תלות גבוהה בין בני הזוג שאינה מעודדת אהבה ללא תנאים או ציפיות. התרבות שלנו מתאפיינת בניכור, היוצר בדידות גדולה כמצב קיומי. לא פלא שהמשאלה הגדולה ביותר שלנו היא למצוא בן/בת זוג לחיים. ככל שנצליח ליצור לעצמינו חיים בתוך רשת חברתית תומכת, כך נצליח יותר לשחרר את האהבה שלנו מתנאים וציפיות. אולי רק חיים בקהילה יכולים להציל את האהבה שלנו.
